מילון עברי-עברי
| אַדוּקְצְיָה [מש]
תנועת הגפיים בכיוון המתקרב לציר המרכרכזי של הגוף וצימצום הזו.. | אַדוֹשֵם [עח]
כינוי עקיף לאלוהים על ידי יהודים דתיים: שמע ישראל, אדושם אלו.. | אָדָטוֹדָה לְבָנָה [עח]
[ש"ע; נ'] מין ממשפחת הקוציציים, בעל עלים דמויי ביצה, שׂעירים.. | אֵדִי
[ת'; אֵדית, אֵדִיִים, אֵדִיות] .1 [יב] ספוּג אֵדים
2. [י.. | אֵדֵי מַיִם [עח]
מים שבעקבות רתיחה עברו למצב צבירה של גז, או חלקיקי מים שנמצא.. | אֵדֵי רַעַל [עח]
גזים שונים המכילים חומרים המרעילים את הגוף בהיספגם לתוכו אגב.. | אדיאליסטים
ראו: אידיאליסטי | אָדִיב [עח]
[ת'; אדיבה, אדיבים, אדיבות] מנוּמס ונוח לִברִיות, מסבּיר פּ.. | אדִיבוּת [עח]
[ש"ע; נ'; אדיבוּת-, אדיבוּתו] הסבּרת פָּנים, הִתנהגוּת מנוּ.. | אדיגים [מש]
ראו: צרקסים
אנגלית: Adyghe | אדי/ה
שורש של הערכים אידוּי, הִתאַדוּת, מאַדֶה, מַאדֶה, מאוּדֶה, מ.. | אַדיֶה, אַדְּיוֹ, אַדְיוֹס [מש]
בִּרכּת פרידה; שלום