מילון עברי-עברי
| אוּמלָל, אֻמְלָל [תנ]
[ת'; אוּמלָלה, אוּמלָלים, אוּמלָלות] מִסכֵּן, עלוּב, מר נֶפ.. | אוּמלָלוּת, אֻמְלָלוּת [יב]
[ש"ע; נ'; אוּמלָלוּת-, אוּמלָלוּתו] מַצבו או הרגָשתו של האו.. | אומללות ביירונית, אֻמְלָלוּת בַּיְרוֹנִית [עח]
1. האומללות המשתקפת בכתביו של הברון ג'ורג' גורדון ביירון (17.. | אוֹמֵם [תמ]
כַּבוּי, שאינו בוער או לוחש: גחלים לוחשות – מברכין עליהן, או.. | אוֹמן, אָמָּן
1[ש"ע; אָמָנית, אָמָנים, אָמָנִיות] 1. [יב] שעוסק בִּמלֶאכֶת.. | אוֹמָן
2 [תמ]
[ש"ע; ז'; אומַן-, אומָנים, אומנֵי-, אומָנו] שורת הקָמה (בשׂ.. | אֿומֶן, אֹמֶן
[ש"ע; ז'; אומֶן-, אומנו] 1. [תנ] אמת, אמוּנה: (ישעיה כח, 1).. | אוּמן, אֻמָּן [תמ]
[ש"ע; אוּמָנית, אוּמָנים, אוּמָנִיות] 1. בַּעַל מלָאכה: הנו.. | אוֹמֵן
1 [תנ]
[ש"ע; אומֶנֶת, אומנים, אומנות] הממוּנֶה על חינוּכו ועל גידו..