מילון עברי-עברי
| אַרכּוּבּית, אַרְכּבִּית [עח]
[ש"ע; נ'; אַרכּוּבּית-, אַרכּוּבִּיות, אַרכּוּבִּיות-, אַרכּ.. | אַרכּוּבּיתִיִים, אַרְכּבִּיתִיִּים [עח]
[ש"ע; ז"ר] משפחת צמחים דו-פסיגיים מסִדרת האַרכּוּביתניים, ה.. | אַרכּוֹן [מש]
בעל תפקיד ציבורי חשוב ביוון העתיקה ובמיוחד באתונה העתיקה
אנג.. | אַרְכּוֹף [תמ]
1[ש"ע; ז'; אַרכּוף-, אַרכּופים, אַרכּופֵי-, אַרכּופו] כלי עינ.. | אַרְכּוֹף [עח]
21. מִשוֶורת, טבעת תלויה בצד האוּכּף שהרוכב שָׂם בה את כף רגל.. | ארכּות
ראה ארוּכּות בערך אָרוך
| ארכּוֹת וּקְצָרוֹת
(על יסוד ירושלמי ברכות ה ג) לָאורך ולָרוחב; (בהשאלה ובהרחבה).. | אַרְכִי- [מש]
תחילית של מילים לועזית מורכבות בהוראת: רָאשי, ראשון, קדום כג.. | ארכיאולוגי
ראו: ארכאולוג | אַרְכֵיאוֹלוֹגְיָה
ראו: אַרכֵאולוגיה
| ארכיאולוגיות
ראו: ארכאולוג | ארכיאולוגייות
ראו: ארכאולוגי | ארכיאולוגיים
ראו: ארכאולוגי | ארכיאולוגיית
ראו: ארכאולוגי | ארכיאולוגים
ראו: ארכאולוג | ארכיאולוגית
ראו: ארכאולוג | ארכיאולוגיתה
ראו: ארכאולוגיה | ארכיאולוגיתו
ראו: ארכאולוגיה | ארכיאולוגיתי
ראו: ארכאולוגיה