מילון עברי-עברי
| אַפְסוּת [עח]
[ש"ע; נ'; אַפסוּת-, אַפסוּתו] .1 חוסֶר עֵרֶך, חידלון, אפסיו.. | אפַסְטָק [תמ]
[ש"ע; ז'; אפַסטַק-, אפַסטָקים, אפַסטָקֵי-] בָּטנֶה, פרי האֵל.. | אַפְסִי
[ת'; אַפסית, אַפסִיִים, אַפסִיות] .1 [יב] חסַר עֵרֶך או ח.. | אַפְסֵי [תנ]
(נסמך) קְצות. ראו: אפסי ארץ
| אַפְסִיּוּת
ראה: אַפסוּת
| אַפסַיים, אַפְסַיִם [יב]
[ש"ע; ז"ז] קצָוות, ירכָתיים, גבולות: ונדחי אפסַיים שובבי מב.. | אֶפְּסִילוֹן [מש]
[ש"ע; ז'] שם האות החמישית באלף-בית היווני E - משמשת על-פי-ר.. | אַפְסִינְתִּין [תמ]
[ש"ע; ז'] לענה. צמח מר מאוד שמשתמשים בו ברפואה ובתיבול יין (.. | אַפְּסִיס [מש]
[ש"ע; ז'] (בנצרות) גומחה, לרוב חצי מעגלית, השוכנת בקיר המזרח..
מילון אבניאון - מילון עברי עברי