מילון עברי-עברי
| אֶפֶס קָצֵהוּ [תנ]
(אֶפֶס = קָצֶה) קְצֵה קצהו; רק מעט מן המעט ממנו: אֶפֶס קָצ.. | אֶפֶס תִּקְוָה
(על יסוד איוב ז ו) חוסר תקווה
| אֶפֶס תִקווה [תנ]
ללא תקווה: ימי כלו מני ארג ויִכלו באפס תקוה (איוב ד 6)
| אַפְסָה
[ש"ע; נ'; אַפסַת-, אַפסָתו] סוף, קץ
| אַפְסוּסִי [עח]
[ת'; אַפסוּסית, אַפסוּסִיִים, אַפסוּסִיות] אפסי, שאין לו כל.. | אַפסוסִיות
ראה: אַפְסוסִי | אַפסוסִיִים
ראה: אַפְסוסִי | אַפְסוּת [עח]
[ש"ע; נ'; אַפסוּת-, אַפסוּתו] .1 חוסֶר עֵרֶך, חידלון, אפסיו..