מילון עברי-עברי
| אָסִיר, אַסִּיר [תנ]
[ש"ע; אסירה, אסירים, אסירות] 1. נָתוּן במאסר, כָּלוּא בּבֵי.. | אסיר אַהבה [עח]
קָשוּר בכל נַפשו למישהו
| אסיר (בּיָד) היֵצֶר [עח]
שיִצרו שולט בו (ההפך: כובש את יצרו)
| אָסיר מוּעָד [עח]
אסיר שהשתחרר ממאסרו ונידון פעמים נוספות למאסר
| אסיר מיטה [עח]
צמוד למיטתו: החולה היה אסיר מיטה