מילון עברי-עברי
| אוזלת רוח, אָזלַת רוּחַ [עח]
רפיון רוח, מבוכה (ספרותי)
| אוזמִייָאות
ראה: אוזמִייה | אוזמִייה, אוֹזְמִיָה [תמ]
[ש"ע; נ'; אוזמִיַית-, אוזמִיות, אוזמִיות- וגם אוזמִייָאות, א.. | אוזמִיָיתו
ראה: אוזמִייה | אֿוזֶן, אֹזֶן
1[ש"ע; נ'; אוזֶן-, אוזנַיִים, אוזנֵי-, אוזנו] 1. [תנ] איבַר .. | אֿוזֶן, אֹזֶן
21. [תמ] (בהשאלה) ידית של כלי: לעשות אוזן לקופה (שבת ח, ב)
2.. | אוזֶן אטוּמה [עח]
.1 שמיעה לקויה
2. אי-רצון לשמוע: בקשתה נפלה על אוזניים אטו.. | אוֹזֶן הַיָּם [עח]
[ש"ע; ז'] חילזון ממשפחת אוזן היַמיים, החי בחופים מסולעים, שא.. | אוֹזֶן הָמָן [יב]
[ש"ע; ז'; אוזני המן] עוּגה בצורת משולש ממוּלֵאת פָּרָג וכד',.. | אוזֶן חזיר [עח]
קיפול כנף הבגד כלפי מעלה כדי לרמוז על חזיר כהתגרות ביהודים ב.. | אוזן חמור, אֹזֶן חֲמוֹר [עח]
ראו: אוזני חמור
| אוזן כרויה, אֹזֶן כְּרוּיָה [תנ]
מקשיב היטב לנאמר, שומע בתשומת לב אוהדת: אָזְנַיִם כָּרִיתָ ל.. | אוזֶן מוּזיקָלית [עח]
הכּושר לִתפּוס, לזכור או להשמיע מוּזיקה מתוך שמיעתהּ בִּלבַד.. | אוזֶן ערֵלה, אֹזֶן ערֵלָה [תנ]
אטימוּת, טִמטוּם, אוזן אטומה, אוזן שאינה מתייחסת לנאמר (ההפך.. | אוזן קשבת, אֹזֶן קַשֶּׁבֶת [עח]
(בהשאלה) יכולת הקשבה; רגישות והאזנה לדברי הזולת, הקשבה בתשׂו.. | אוזנה
(כתיב לא-תקני) ראה: אָזנה
| אוזני, אָזְנִי [עח]
[ת'; אוזנית, אוזנִיִים, אוזנִיות] 1. דומה לאוזן: עלֶה אוזנ.. | אוזנֵי חמור, אָזְנֵי חֲמוֹר [עח]
קפָלים מגוּלגלים בּפינות עמוּדים בּסֵפר המשמשים כסימניה, עד .. | אוזנָיו כּרוּיות [תנ]
הוא מַקשיב בִּתשׂוּמֶת לב: אָזְנַיִם כרית לי (תהילים מ 7); .. | אוזנייה, אָזְנִיָּה [עח]
ראו: אוזנית
מילון אבניאון - מילון עברי עברי