מילון עברי-עברי
| אֵריתרוציטים
ראה: אֵרִיתְרוצִיט | אֶרֶךְ
1 [תנ]
[ש"ע; ז'; (צוּרת נסמך של אָרוך)] בּבּיטוּי: אֶרֶך אַפַּיִים .. | ארך
שורש של הערכים אורֵך, אורֶך, אורכּי, אָרוך, ארוּכה, ארוּכּה,.. | אֶרֶך הַפִּיסָה [עח]
[ש"ע; ז'] סוג חיפושיות מתת-משפחת הפרעושיות. בארץ יש כ-35 מינ.. | אֶרֶך מועֵד
ראה: ארוך מועֵד
| אֶרֶך רַגלַיים, אֶרֶךְ רַגְלַיִם [עח]
[ש"ע; ז'] .1 סוג יתושים ממשפחת יתושי הענק. אורכם כ-75 מ"מ
.. | אֶרֶךְ רַגְלַיִם
ראה: אֶרֶך רַגלַיים | אֶרֶךְ רוּחַ [תנ]
סבלנוּת, מתינוּת (כנגד קוצֶר רוּח): אֶרֶךְ אַפַּיִם, רַב-תְּ.. | אַרְכֵאוֹלוֹג [מש]
[ש"ע; אַרכֵאולוגית, אַרכֵאולוגים, אַרכֵאולוגִיות] חוקר עתיקו.. | אַרְכֵאוֹלוֹגִי [מש]
[ת'; אַרכֵאולוגית, אַרכֵאולוגִיִים, אַרכֵאולוגִיות] השייך לא.. | אַרְכֵאוֹלוֹגְיָה [מש]
[ש"ע; נ']
1. חֵקֶר השׂרידים המוּחשיים שנשארו מן השלדים, מהכ.. | אַרכֵאולוגִיות
ראו: אַרְכֵאולוג | אַרכֵאולוגִיות
ראו: אַרְכֵאולוגִי | אַרכֵאולוגִיִים
ראה: אַרְכֵאולוגִי | אַרכֵאולוגים
ראה: אַרְכֵאולוג | אַרכֵאולוגית
ראו: אַרְכֵאולוג | אַרכֵאולוגית
ראו: אַרְכֵאולוגִי | ארכאולוגיתה
ראו: ארכאולוגיה | ארכאולוגיתו
ראו: ארכאולוגיה | ארכאולוגיתי
ראו: ארכאולוגיה | ארכאולוגיתך
ראו: ארכאולוגיה | ארכאולוגיתכם
ראו: ארכאולוגיה | ארכאולוגיתכן
ראו: ארכאולוגיה | ארכאולוגיתם
ראו: ארכאולוגיה | ארכאולוגיתן
ראו: ארכאולוגיה | ארכאולוגיתנו
ראו: ארכאולוגיה | אַרְכָאִי [מש]
[ת'; אַרכָאית, אַרכָאִיִים, אַרכָאִיות] .1 עתיק, מיוּשן, קַ.. | אַרכָאִיות
ראה: אַרְכָאִי | אַרְכָאִיזְם [מש]
[ש"ע; ז'; אַרכָאיזמים] .1 מילה, ביטוי או צוּרה דקדוקית הלקו.. | אַרכָאיזמים
ראה: אַרְכָאִיזְם | אַרכָאִיִים
ראה: אַרְכָאִי | אַרְכּבָּה
ראה: אַרכּוּבּה
| אַרְכּבּוֹתָיו [שִׁנָּיו] נוֹקְשׁוֹת זוֹ לְזוֹ
(על יסוד דניאל ה 6) רועד מפַּחד, מקור או מהתרגשות ולכן בִּרכ.. | אַרְכבִיתִיִים
ראה: אַרכוביתִיִים | ארַכְדְּקָן [עח]
[ש"ע; ז'; ארַכדְקָנים] בעל זקן ארוך (ספרותי)
| ארַכדְקָנים
ראה: ארַכְדְקָן | אַרְכָּה [תמ]
[ש"ע; נ'; אַרכַּת-, אַרכָּתו] 1. הַארָכַת זמַן, שהוּת נוסֶפ.. | אִרְכּוּב
1 [עח]
[ש"ע; ז'; אִרכּוּב-, אִרכּוּבים, אִרכּוּבֵי-, אִרכּוּבו] <אר.. | אִרְכּוּב
2 [עח]
[ש"ע; ז'; אִרְכּובים, אִרְכּוּב-, אִרְכּובֵי-; (שם פעולה של .. | אַרכּוּבּה, אַרְכֻּבָּה [עח]
1כלי או הֶתקן כפוף, כגון ידית או זיז כפופים כברך (בתשעים מעלו.. | אַרכּוּבּה, אַרְכֻּבָּה [תמ]
41. [תמ] ענף שהאשכול מחובר אליו; ענף כפוף: הארכּוּבה שבגפן (..
מילון אבניאון - מילון עברי עברי