מילון עברי-עברי
| אַכְסָף [עח]
[ש"ע; ז'; אַכסַף-, אַכסָפים, אַכסָפֵי-] בני שיח ממשפחת הפּרפ.. | אַכְסְרָא
ראה: אַכְסְרָה | אַכְסְרָה, אַכְסְרָא [תמ]
[תה"פ] באוּמדן, בהשערה, לא בדיוק לפי מידה ומשקל: ואין פודין .. | אֶכֶף [תנ]
[ש"ע; ז'; אֶכֶף-, אַכפּו] 1. נֵטל, מעמסה, משָׂא
2. כּפִייה,.. | אכף
שורש של הערכים אוכֵף, אוּכָּף, אוּכָּפית, אכיפה, אֶכֶף, אַכפ.. | אָכַף עָלָיו פּיהוּ [תנ]
הרעב הכריחו: נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו (משלי טז 26)
| אַכְפָּה
[ש"ע; נ'; אַכפַּת-, אַכפָּתו] לחץ, מעמסה (ספרותי)
| אכָּפִית
ראה: אוּכָּפית
| אִכְפַּת [תמ]
[פ"ע או תה"פ] <אכף> (ל-) חשוּב, נוגֵעַ, לוחץ, שאֵין אדישים ל.. | אִכפַּת לי? [עח]
דיבור רווח להבעת אדישות וחוסר יחס לדבר
| אִכְפַּתִּי [עח]
[ת'; אִכפַּתית, אִכפַּתִיִים, אִכפַּתִיות] מִתעניֵין, שנוגֵע.. | אִכְפַּתִּיּוּת [עח]
[ש"ע; נ'; אִכפַּתִיוּת-] נגיעה בּדָבר שאֵין אדישים לו (עממי).. | אִכפַתִיות
ראה: אִכְפַתִי
מילון אבניאון - מילון עברי עברי