מילון עברי-עברי
| אישה
1, אִשָּׁה [תנ]
[ש"ע; נ'; אֵשֶת-; נָשים, נשֵי-, נשות-, אִשתו] 1. הנקבה שבבנ.. | אישֶה, אִשֶּׁה [תנ]
[ש"ע; ז'; אישֵה-, אישים, אישֵי-] קורבן אש הנמנה עם קודשי הקו.. | אִישָׁה
2 [תמ]
[ש"ע; נ'; אישַת-, אישות, אישות-, אישָתו] חורשה - בייחוד של ק.. | אישה גמוּרה, אִשָּׁה גְּמוּרָה [תמ]
אישה בוגרת, שיש לה כל המעלות של האישה: אין לי אלא אישה גמורה.. | אישה דָווה [תנ]
אישה בימי וִסתהּ: ואיש אשר אִשה דוה... ונכרתו שניהם (ויקרא כ.. | אישה זָרה [תנ]
אישה שאינה נשואה לו: להצילך מאִשה זרה (משלי ב 16)
| אישה כּשֵרה [תמ]
אישה הגונה, שעושה רצון בעלה: (תנא רבי אליהו רבה)
| אישה מלֵאה [יב]
אישה מעוּבּרת: בעלי הניחני מלאה והוא אומר: לא היו דברים מעול.. | אישה צָרה [תמ]
כששתי נשים נשואות לאיש אחד - שתי הנשים הן צרה (אויבת) זו לזו.. | אישה צרוּרה [תנ]
~עגונה~, ~אלמנה חיה~: ותהיינה צרֻרות עד יום מותן אַלמנוּת חי.. | אישה קטלנית [יב]
אישה שמתו עליה שני בעלים (רש"י) | אישו, אישיו [מש]
1. עניין, שאלה או נושא העומדים על הפרק
2. עניין בעל חשיבות ש.. | אישוּם, אִשּׁוּם [עח]
[ש"ע; ז'; אישוּם-, אישוּמים, אישוּמֵי-, אישוּמו] .1 האשמה.. | אִישׁוֹן
1[ש"ע; ז'; אישון-, אישונים, אישונֵי-, אישונו] 1. [תנ] עיגוּל.. | אִישׁוֹן [עח]
2איש קטַן קומה, גַמד, נַנָס (אִיש והסיומת ~וֹן לציון הקטנה) (.. | אִישׁוֹן [תנ]
3חשֵכה, בַּבּיטוּי 'אישון לַילה': בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן ל.. | אִישׁוֹן לַיְלָה [תנ]
חצות לַילה, חשכַת לַילה: בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן.. | אִישׁוֹנִי
[ת'; אישונית, אישונִיִים, אישונִיות] של האישון
מילון אבניאון - מילון עברי עברי