מילון עברי-עברי
| אִי-תְּלוּת [עח]
[ש"ע; נ'] <אי תלות> .1 האיכות או המצב של היות לא תלוי בדבר .. | אִי תְּנוּעָה [עח]
שֶטח קטן בּאֶמצע הכּביש האסוּר לִתנוּעה וּמשַמֵש חניית בֵּינ.. | אַיַ"א [ר"ת}
איש ירא אלוהים | אִיאוֹנִיזְם [מש]
[ש"ע; ז'] לעִתים שם נרדף לטרַנסוורטיוּת
| איב
שורש של הערכים אויֵב, אֵיבה
| איבֵּד את ההכרה, אִבֵּד אֶת הַהַכָּרָה [עח]
[ז']
1. איבד קשר למציאות, התעלף, נזקק להחייאה
2. (בהרחבה) פע.. | איבד את המכנסיים, אִבֵּד אֶת הַמִּכְנָסַיִם [עח]
ַָהפסיד את כל כספו ורכושו, ירד מנכסיו: הוא הימר בקזינו ואיבד.. | איבֵּד את העֶשתונות, אִבֵּד אֶת הָעֶשְׁתֹּנֹת
פעל בבלבול, בצורה היסטרית: הוא היה מאוד נסער, ממש איבד עשתו.. | איבד את השפיות
ראו: איבד את שפיותו | איבד את שפיותו
1. השתגע, לקה במחלת נפש
2. (עממי) התנהג בפראות | איבֵּד הכרה
ראו: איבד את ההכרה | איבֵּד עשתונות
ראו: איבד את העשתונות | אֵיבָה [תנ]
[ש"ע; נ'; אֵיבַת-, אֵיבות, אֵיבות-, אֵיבָתו (שֵם הפּעוּלה של.. | איבּוּד, אִבּוּד [תמ]
[ש"ע; ז'; איבּוּד-, איבּוּדו] 1. (הבאה לידֵי) הֶפסֵד, בִּזב.. | איבּוּד לדַעַת, אִבּוּד לַדַּעַת [עח]
התאבדות, המעשה של המאבד את עצמו לדעת, אדם ההורג את עצמו בכוו.. | איבּוּד עֶשתונות [עח]
מבוּכה, בלבול, חוסר יכולת לפעול; אובדן שליטה עצמית: הוא איבד.. | איבּוּך, אִבּוּךְ [יב]
[ש"ע; ז'; איבּוּך-, איבּוּכים, איבּוּכֵי-, איבּוּכו (שם הפעו..
מילון אבניאון - מילון עברי עברי