מילון עברי-עברי
| אָטוּף [עח]
[ת'; אטוּפה, אטוּפים, אטוּפות] <אטף> שיש בו גומות קטנות; עשו.. | אטט
שורש של הערכים אַט, אִטי, אִטִיוּת, הֶאָטה, מֵאֵט, מוּאָט
| אִטָּטוּת [עח]
[ש"ע; נ'; אִטָטוּת-, אִטָטוּתו] האטת הדיבור, כובד הפה (בלוע.. | אֵטָטִיזְם [מש]
[ש"ע; ז'] מדינתנות; משטר מדיני-כלכלי שלפיו התכנון של חיי הכל.. | אִטִּי [עח]
[ת'; אִטית, אִטִיִים, אִטִיות] .1 שאֵינו מהיר, עושֶׂה לאַט.. | אִטי מפוּספָּס, אִטִּי מְפסְפָּס [עח]
[ש"ע; ז'] עכביש אִטי ומסורבל ממשפחת הסרבולניים. צבעו אפור עם.. | אִטִי מְפסְפָס
ראה: אִטי מפוספָס | אַטִיבַן [מש]
שם מסחרי של לורזפאם (lorazepam). התרופה שייכת לקבוצת בנזודיא.. | אֶטְיוּד
[ש"ע; ז'; אֶטיוּדים] .1 קֶטע מוּזיקָלי שחוּבַּר לשֵם אימון .. | אֶטְיוֹלוֹגְיָה [מש]
[ש"ע; נ'] תורת הסיבות - בייחוד למחלות; חֵקר הקשר שבין סיבה ל.. | אָטִים [עח]
[ת'; אטימה, אטימים, אטימות (סביל של אוטֵם)] לא חדיר; סתוּם,.. | אטִימָה
[ש"ע; נ'; אטימַת-, אטימות, אטימות-, אטימָתו (שֵם הפּעוּלה ש..