מילון עברי-עברי
| אֶשֶׁךְ [תנ]
[ש"ע; ז'; אֶשֶך-, אשָכים, אֶשכֵי- וגם אֶשכַּיים, אַשכּו] <אש.. | אשך
שורש של הערכים אֶשֶך, אַשכּי, אַשכַּיים
| אֶשֶך טַמיר [עח]
(ברפואה) מצב שבו אשך אחד או שני אשכים נעדרים משַק האשכים אצל.. | אַשְׁכָּבָה [עח]
[ש"ע; נ'; אַשכָּבַת-, אַשכָּבות, אַשכָּבות-, אַשכָּבָתו] <שכ.. | אַשכָבָתו
ראה: אַשְכָבָה | אֶשְׁכּוֹל
1[ש"ע; ז'; אֶשכּול-, אֶשכּולות, אֶשכּולות-, אֶשכּולו] 1. [ת.. | אֶשְׁכּוֹל [תמ]
2כּינוּי ללמדן מוּפלָג: משמת יוסי בן יועזר בטלו האשכולות (סוט.. | אֶשְׁכּוֹלִי [עח]
[ת'; אֶשכּולית, אֶשכּולִיִים, אֶשכּולִיות] דומה לאֶשכּול: ק.. | אֶשְׁכּוֹלִיּוּת [עח]
[ש"ע; נ'; אֶשכּולִיוּת-, אֶשכּולִיוּתו] (בהשאלה) היקף רב בי.. | אֶשכולִיות
ראה: אֶשְכולִי | אֶשכולִיות
ראה: אֶשְכולִית | אֶשכולִיותו
ראה: אֶשְכולִיות