מילון עברי-עברי
| אָפּוֹגֵאוֹטְרוֹפְּיָה
[מש] [ש"ע; נ'] הנטייה לפעול בניגוד לכוח המשיכה של האדמה; נטי.. | אָפוגָ'טורָה
ראה: אָפוג'ייטורה | אפוגיאה, אַפּוֹגֵאָה [מש]
הנקודה הרחוקה ביותר לכדור הארץ במסלולם של הירח או של לוויין .. | אָפוגְ'יָטורָה
ראה: אָפוג'ייטורה | אָפּוג'ייטוּרה, אָפוֹגְ'יָטוּרָה, אָפּוֹגָ'טוּרָה [מש]
[ש"ע; נ'] 1.(במוזיקה) סוג של קישוט, עיטור של צליל מתקופה לת.. | אֵפוד, אֵפֹד [תנ]
2מין צֶלם ששימש לפולחן בימי קֶדם, ושאלו ממנו עתידות:
וַיַעַש.. | אָפוּד [יב]
[ת'; אפוּדה, אפוּדים, אפוּדות] <אפד> חגוּר, אזוּר, מוּקף, עט.. | אֵפוד, אֵפֹד
1[עח]
[ש"ע; ז'; אֵפוד-, אפודים, אפודֵי-, אפודו] <אפד> בגד עליון חס.. | אֵפוד, אֵפֹד
3[תנ]
אחד מבגדי הכוהן הגדול. בגד עליון, מעין סינר צבעוני, שהכוהן ה.. | אֵפוד, אֵפֹד
4[עח]
(בצבא) אפודה חסינה כנגד כדורים מכלי נשק (גם: אפוד מגן ובר"ת:.. | אֵפוד מָגֵן [עח]
בגד עליון חסר שרוולים, עשוי מחומרים המקשים חדירת עצמים דרכם .. | אֵפוד קרָב [עח]
אפוד שמחוברים אליו אשפות, בתי מימיות ונרתיק
| אפוּדה, אפדָּה
[ש"ע; נ'; אפוּדַת-, אפוּדות, אפוּדות-, אפוּדָתו] <אפד> 1. [ע.. | אֶפּוֹדוֹס [מש]
ביוון העתיקה, הבית השלישי בשיר מקהלה, הבא אחרי הסְטְרוֹפָה ו.. | אֲפוֹדִי [עח]
(בזואולוגיה) סוג עפות ממשפחת הפסיונים מהיפים ביותר. לציפור צ.. | אָפוֹדִיּוּס [מש]
[ש"ע; ז'] חיפושית ממשפחת הזבליתיים. במין זה הביצים מוטלות לת.. | אפודיקטי [מש]
מוחלט, אבסולוטי. לדוגמה: חוק אפודיקטי