נוֹתֵן [תנ] 2
1. שָׂם, מֵניחַ: ונתת את הכִּיֹר בין אֹהל מועד ובין המזבח ונָתַת שם מים (שמות מ 7); הוא נָתן את ידיו בכיסיו
2. קובע, מטיל, כאמור בפסוק: "עד תֵּת ה' אֹתָם תחת כַּפּוֹת רַגְלָי" (מלכים א, ה, 17)
8. [תנ] חושֵב ל-, כאמור בפסוק: "יַעַן תִּתְּך את לְבָבְך כְּלֵב אלֹהים" (יחזקאל, כח, 6)
אנגלית: put
נוֹתֵן [תנ] 4
מַרשֶה: על כן לא נתַתיךָ לנגֹע אליה (בראשית כ 6); כי לא נָתנו לרדת לעמק (שופטים א 34); האם לא נתנה לבנה לשחק בחצר בשעות הצהריים
אנגלית: allow
נוֹתֵן 3
1. [תנ] (את-) עושֶׂה: וַיתנֵם יהושע (את הגבעונים) ביום ההוא חֹטבי עצים ושֹאבי מים לעדה (יהושע ט 27)
2. [עח] מבצע, מושיט (עממי): נותן כתף, נותן עבודה, נותן קונטרה
אנגלית: give