1. [תמ] מכסה החדר שמעל הקירות. לתקרה יכול שיהיו צורות שונות פרקטיות ואסתטיות כגון תקרת ערוגות, תקרת פטריות, קפלים וכיוצ"ב: ושרשרות של זהב היו קבועין בּתִקרַת האוּלם (מידות ג, ח); שתי תִקרָאות אחת עשויה לנוי מלמטה ואחת של לוחי ארזים מלמעלה (רש"י מלכים א' ו 9); התקרה הייתה מגולפת ועתירת פיתוחים
4. [עח] מחסום המונע עלייה בדרגה או ביוּקרה: הוא הגיע לתִקרַת הדרגות במוסדנו; אם ירצה להתקדם, ייאלץ לעזוב למקום עבודה אחר
אנגלית: celling
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה