1.[עח] שיא, פסגה: שׂיאונו של הר החרמון מלבין בחורף; 2. [עח] החלק העליון של קשת (בבניין), של תעלה מכוסה, של ביב או של מוביל top; 3. [תנ] [שפ"ז] הר החרמון, כאמור בפסוק: "ועד הר שִיאֹן הוּא חרמון" (דברים ד, 48). (ראה: חרמון)
עיר בנחלתו של שבט יששכר, כאמור בפסוק: "וַחפָרַיִם וְשִׁיאוֹן וַאנָחרָת" (יהושוע יט, 19).(ג0.56) אולי הוא הכפר שעין שמדרום לתבור שֵׂיב [ז'] (שיב) שֵׂיבָה, כאמור בפסוק: "כי קָמוּ עֵינָיו מִשֵיבוֹ" (מלכים א' יד, 4)