1.[תנ] אבקה, אבק של דָבָר שנִשחק והִתפּורר, מְסַמל לא כלום, אַפסוּת: וּכשַחַק מֹאזְנַיִם נֶחשָבוּ (ישעיה מ, 15);
2. [תמ] דָבָר שחוּק וּבָלוּי: ״אֵין נותְנים לָה לֹא חדָשים בּימות החַמה ולֹא שחָקים בּימות הגשָמים״ (כתובות ה, ח);
3. [תנ] שָמַיִם (סִפרוּתי), עננים, אטמוספרה: "נָגַע אל השָמַיִם... וְנִשָא עַד שְחָקִים" (ירמיה נא, 9); ״מי בַשַחַק יַערֹך לה' (תהילים פט, 7)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה