1. [תנ] מצַפצֵף, משמיע קול נשיפה בִּשׂפָתיים מכוּוָצות: אֶשרְקה להם וַאקַבּצֵם (זכריה י 8)
2. [עח] לוחש: בלילה הוא שורֵק כדי לא להפריעַ
3. [תנ] קורֵא, כאמור בפסוק: "וְשָרַק לוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ" (ישעיה ה, 26)
4. [תנ] משמיע קול לאות הבעת השתוממות, לַעַג, בוּז וכד', כאמור בפסוק: "כָּל עֹבֵר עָלָיו יִשֹּׁם וְשָרָק" (מלכים א' ט, 8)
5. [עח] קולו של הצרצר
אנגלית: chirping; whisper
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה