1. [עח] הִתנַהגוּת של אדם המַעמיד פָּנים כאילוּ הוא יָדיד או יָשר וכד', חנוּפּה, הִתחַסדוּת, זִיוּף (ההפך: כֵּנוּת): בדבריך ישנה מידה רבה של צביעות; ידידי הוא איש ישר ומעולם לא נהג בצביעות כלפיי;
2. [עח] האיכות או המצב של היות צביע: התכונות של חומר זה הן חוזק וצביעות