1. [תנ] דָבָר מָאוּס, שיקוץ: "ולא בא בכי בשר פִּגוּל" (יחזקאל ד', 14);
2. [עח] השחתת דָבָר או זיהוּמו כּדֵי שלא יהיה רָאוּי למאכל;
3. [תנ] סירָחון, בֵּאוּש: מרק פִּגלים (ישעיה סה, 4);
4. [תנ] כּינוּי במקרא לִבשַׂר קָרבָּן שנפסל מִשוּם שהוּקרב במחשבה לאָכלו לאַחַר זמַנו: "ואם הֵאָכל יאכל ביום השלישי פִּגוּל הוא לא יֵרָצֶה" (ויקרא יט, 7).
אנגלית: adulterate
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה