1. תלישה, עקירה: עיקורי קִטנִיות (סנהדרין סה:)
2. תלישת הקָנֶה והוֵושֶט כאמצעי המָתה: דם נחירה ודם עיקור ודם הקזה, שהנפש יוצאה בו, חייבים עליו (כריתות ה, א)
3. כריתת מֵיתרים ברגלי בהמות או עקירת פַּרסותיהן, כדי שלא יוּכלו לברוח: כל עיקור שיש בו טריפה אסור באכילה ומותר בהנאה (תוספתא שבת ז כ)
4. (בהשאלה) המתה על-ידי מניעת האוכל והחופש לַבּהֵמה: ואי זה עיקוּר? - נועל דהמולת לפניה והיא מֵתה מאליה (יומא סו.)
אנגלית: pulling out; killing
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה