1. [תמ] השארה, הזנחה, נטישה, הפקרה: מעשֵׂר עני ניתן בּזכייה ואֵילוּ - בַּעזיבה (ירושלמי נדרים ג, א); כל מבקש שלֵמות צריך שיעזוב עזיבה גמורה כל בעל מידה רעה (ספרות ימי הביניים)
2. [עח] יציאה (ממקום), כמו יציאה ממִסגרת חיים בקיבּוּץ
3. [עח] הִתרַחקוּת: עזיבתו נגרמה בגלל היחס הקלוקל
4. [יב] עזרה: עזיבה זו, לשון עֶזרה (רש"י שמות כג 5)
5. [יב] עזרה בטעינה: ועניין העזיבה, צריך לעזוב המשׂא מן החמור, זה מצד זה ובעל החמור מצד זה (ספרות ימי הביניים)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה