1. [תנ] מקום עמוק, במיוחד העמוק ביותר, ההפך מִגובַה: "שָמַיִם לָרוּם וָאָרֶץ לָעֹמֶק" (משלי כה, 3)
2. [עח] החֵלק הפנימי, במיוחד האמצעי או המרוחק
3. [תנ] מידה אנכית כלפי מַטה, רוחַק, כגון מצב אנָכי של מִפלס ים מסוּים מהקרקעית: מביא שפופרת ומַבּיט בה וידע כמה עומקו של גיא (עירובין מג:)
4. [עח] מידה קווית ישירה המיוחסת לנקודת מבטו של הצופה
5. [תנ] תחתית, כגון בביטוי: עִמקֵי שאול: ולא ידע כי רפאים שם כעִמקי שאול קראיה (משלי ט 18)