עודף פירוש

1. [תנ] כמוּת עודֶפת, דָבר עודֵף, שארית: ואת כֹּל העודף הניחו לכם למשמרת עד הבֹקר (שמות טז, 23); קיבלתי עודף משטר של עשרים ש"ח
2. [עח] (בפוליטיקה) כינוי ליִתרת הקולות שנשארו לאחר קביעת ה"מודֵד" - לאחר חלוקת המַנדטים לרשימות לפי המודד, יינתן העודף לרשימה שקיבלה את "מודד הרשימה" הגדול. ראו: הסכם עודפים
3. [עח] יתרה חיובית, הנוצרת מניכוי שני נתונים או תזרימים (למשל: עודף נכסים על התחייבויות, שבחברה יוצרים את השווי הנקי של בעלי המניות; או עודף הכנסות על הוצאות, שכללית, יוצרים את הרווח וכדומה). היפוכו של עודף הוא גירעון
4. [עח] יִתרה הנוצרת מתוספת שווי (לדוגמה: עודף משיערוך וכו')
5. [עח] סכום כסף שמקבלים חזרה עבור שירות או סחורה כאשר משלמים מעל הדרוש
6. [עח] (בשוק ההון) מונח המשמש לעתים במקום המונח קרן לגבי סכומים הניתנים לשימוש או לחלוקה כדיבידנד
7. [תמ] כּיסוּי, מִכסה רחב ששוּליו עוברים על פּי הכּלי: נֶסֶר שהוא נתון... על גבי הכלים שכנגד העודף מכאן ומכאן טמאין (תוספתא אהילות יב, ז)
אנגלית: change, surplus

***