סופר פירוש

1. [עח] כּותֵב דִברֵי סִפרוּת, מחַבֵּר סֵפֶר או יצירות סִפרוּתיות מקורִיות: סופֶרֶת עברית חדשה ומקורית; סופֵר ילדים; הסופר לה התפתה להשתפכות רומנטית
2. [תנ] מַעתיק סִפרֵי תורה: עזרא...והוא סֹפֵר מהיר בתורת מֹשה (עזרא ז, 6); סופֵר סתָ"ם
3. [תנ] פָּקיד, לַבלָר, כּותֵב שטָרות, מַזכּיר: ועל סֹפֵר המלך והכהן הגדול (מלכים ב' יב, 11); סנהדרין... ושני סופרֵי הדַייָנין עומדים לפניהם (סנהדרין לו, ב)
4. [תמ] מלַמֵד, מורֶה: חמֵש מאות בתי סופרים היו בבֵיתָר (מדרש רבה איכה ב)
5. [תמ] בָּקי בַּמָסורה שֶל המִקרָא, חָכָם שֶסָפַר ומָנָה כָּל אות שֶבַּתורה: מקרא סופרים ועיטור סופרים (נדרים לז:)
אנגלית: author, writer

***