1. [עח] איסוּר לָצֵאת מִחוּץ לִגבוּלות יישוּב מסוּיָם או מהבית בשל צורך בבידוד, הֶסגֵר, או חיפוש של מבוקשים (כּנגד: עוצֶר - שחל על יציאה מן הבּית כתוצאה של התנגדות למשטר למשל, וכתר - שפירושו מצור) 2. [יב] סֶכֶר, מַחסום, סגירה: פתחוּ סֶגֶר מַעבְּרות הודו (ספרות ימי הביניים) 3. [עח] מַצַב היצָמדוּת השינַיים התַחתונות והָעליונות בִּזמַן סגירַת הפֶּה; אופן הסגירה של הלֶסת העליונה עם הלֶסת התחתונה. סטִייה מן המצב התַקין מצריכה יִישוּר שיניים אנגלית: closure, quarantine
1. [עח] הֶתקֵן סגירה בּמַכשירים שונים, כגון: סגר הנִצרה, סגר המצלמה 2. [תמ] בּליטה כּעֵין לָשון במַנעוּל הדֶלֶת, החַלון וכד', שצָצה עִם סיבוּב המַפתֵחַ ונִכנֶסֶת לשֶקַע מַתאים בּמסגרת הדלת או החלון: ונָעַל הסֶגֶר לפניה (תנחומא חיי שרה, ג) 3. [תמ] חֵלֶק בָּרומַח הקַדמון: הסֶגֶר והלוהַב חצי אַמה (מגילת בני אור ה, 7) 4. [עח] הֶתקן משתחרר המשמש להחזקת שני דברים יחד (כּגון חוּלצה ועניבה), או שני דברים משלימים (כּגון ספר, מחרוזת, תיק יד), לפעמים עם מנעוּל 5. [עח] חֵלק של מִכסֶה (כּגון של תא בּקרה בּמִתקן תברוּגים), הניתן להרמה