1. [תמ] הזנחה, עזיבה, הפקרה: יש לך נטישה אחרת (ירושלמי פאה ו, א); פשע נטישה (מלשון הפיוט); נטישת המקום
2. [יב] לכלוך: הייתה נטישת צואה על בשרו או ידיו מטונפות מבית הכיסא (רמב"ם הלכות קריאות שמע ג, יא)
3. [עח] (בלשון משפטית) ויתוּר על רכוש, על פטנט או על זכות יוצרים.
4. [עח] עזיבת רכב, אנייה או כלי טיס בעת סכנה: נטישת המטוס. הפקרה של רכוש, או של זכות, מרצון, בכוונה שלא לתבוע אותו בחזרה
5. (בעסקים) הוצאה מוחלטת של נכס קבוע משירות, כאשר מה שנשאר ממנו הוא ערך שארית בלבד. (תן דעתך להבדל בין נְטִישָׁה לבין
נְתִישָׁה)
אנגלית: abandonment