נהר פירוש

פירוש

נָהָר [תנ]

1. זֶרם מים ההולכים אל הים, נַחל מַיִם גדול ההולך לַיָם: ונָהָר יוצא מעדן להשקות את הגן (בראשית ב, 10); נהרות המושכין ומעיינות הנובעים (עירובין מו); יובל היוצא מעדן לארבע נהָרים ושלח שורשיו משקהו להרים (מלשון הפיוט); הסירות שטו בנָהָר
2. (בּהשאלה) שֶפַע, ריבּוּי: ויהי כנָהָר שלומך וצדקתך כגלי הים (ישעיה מח, 18); היה לו בבנק נָהָר של כסף
3. במקרא, הנָהָר (בה"א הידיעה) הוא כינוי לפרת ולחידקל, לנילוס ולתעלותיהם, כאמור בפסוק: "בעֵבר הנָהָר ישבו אבותיכם" (יהושע כד, 2)
אנגלית: river

דקדוק למילה נהר

[ש"ע; ז'; נהַר-, נהָרות, נַהרות-, וגם נהָרים, נַהרֵי-, נהָרו] <נהר>

ביטויים עם המילה נהר

← טרסת נהר
← כלב נהר

מקור המילה נהר (אטימולוגיה)

מילה שמקורה אוגריתית, שפה שמית המיוחסת למאות 15-13 לפה"ס. השפה התפרסמה בזכות כתובות שנכתבו על חֵמָר בכתב היתדות. <נהר> במשקל קטל (סגוליים) לציון שם עצם

מילים נרדפות למילה נהר

נָהָר
[ש"ע]
1. אגַם , אוקיָינוס , יוּבָל , יָם , יַמה , מִקוֵוה מַיִם , נַחַל , פֶּלֶג [שדה סמנטי: מַיִם]

2. ריבּוּי , שֶפַע

חרוזים למילה נהר

אַקטואָר, בואַר, גָהַר, דָהַר, הואַר, הובהַר, הוזהַר, הוצהַר, הושאַר, הַר, זָהַר, טָהַר, יבואַר, יִגהַר, יִדהַר, יואַר, יובהַר, יוזהַר, יוצהַר, יושאַר, יִזְהַר, יִטְהַר, יטוהַר, יִנהַר, יִצְהָר, מְבואָר, מְהורְהָר, מואָר, מובְהָר, מוזְהָר, מוצְהָר, מושְאָר, מְזוהָר, מְטוהָר, מְפואָר, מִצהָר, מִתְאָר, מְתואָר, נִמהָר, נָהַר, נָהָר, רֵזֶרְבואָר, רֶפֶרְטואָר, שְאָר, שָאַר, תִדהָר, תואַר, הַסדָרַת נָהָר, חומַת נָהָר, טֵרָסַת נָהָר, כֶלֶב נָהָר, פום נָהָר, שיבולֶת נָהָר, שֶפֶך נָהָר

להרחבה ראה:
אקטואר, דואר, בר, איבר, אשגר, אדר, אבזר, אחר, שחר, איכר, אלתר, אייר, אולר, גמר, דינר, איסר, זערער, בער, אפרפר, אפר, אוצר, קומנדקר, אוורר, אפשר