1. [יב] (על) מַעביר מדֵעותיו או מתכונותיו וכד' על אחֵר: השפע השכלי האלוהי אשר ישפיע על הנביאים (מורה נבוכים); דברי הנואם השפיעו על קהל המאזינים
2. [יב] גורם תוצאה כָּלשֶהי על-ידי פּעוּלה סמוּיה פָּחות או יותר
3. [תמ] נותן בּשֶפע, נותן לָרוב: כל המשפיעים במידה גסה (דמאי ב, ד); אף אלו כפו בטובה למרוד במי שהשפיעם טובה (רש"י בראשית יא 5)
4. [תמ] עושה שיפוע: נוסף קנה בארבע שעות ביום ויראה להיכן צלו נוטה משפיע ועולה, משפיעו ויורד (עירובין מג:)
effect