1. [תנ] שָמַיִם: על צְבָא המָרוֹם בַּמָּרוֹם (ישעיה כד, 1); ה' ממרום ישאג (ירמיה כה 30); כשעלה משה למרום (סנהדרין קיא.)
2. [תנ] מָקום גָבוהַּ: כעת במרום תמריא (איוב לט 18); משקיף על הנוף ממרום ההר
3. [עח] גובַהּ, פִּסגה, שׂיא של שאיפה, תהילה, גדולה: התפקיד הוא מרום שאיפותיו של השחקן
3. [תנ] כּינוּי לַשָמַיִם הגבוהים:
4. [תנ] [תה"פ] למעלה, אֶל-עָל: ועל מי הרימותָ קול ותִשא מרום עיניך? (מלכים ב' יט 22); המטוס המריא למרום
5. נעלה, מרומם, נשגב: ואתה מָרוֹם לעולם ה' (תהילים צב, 9)
אנגלית: sky, heaven; height; supreme