מנור פירוש

פירוש

מָנוֹר [תנ] ¹

נול אריגה

מוט של נוּל אריגה שחוּטֵי השתי כּרוּכים עליו, יתד האורג: ועץ חניתו כמנור אֹרגים (שמואל ב' כא, 19); וביד המִצְרִי חנִית כִּמְנוֹר אֹרְגִים (דברי הימים א' יא, 23). המָנור הוא המקל הארוך שבראש הנוּל ותפקידו להפריד בין החוּטים הזוגיים לבלתי זוגיים בכלי האריגה. אל מוט זה קשורים החוּטים הבלתי זוגיים בלולאות. כיום נִקרא: כּובֶד הַשֶתִי; ובן שחר יגלגל את כסותו כאורג היריעה על מנוריו (מלשון הפיוט)
אנגלית: weaver's beam

דקדוק למילה מנור

[ש"ע; ז'; מנור-, מנורים, מנורֵי-, מנורו] <נור>

ביטויים עם המילה מנור

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך מנור

מקור המילה מנור (אטימולוגיה)

מילה שמקורה אכדית, שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום

מילים נרדפות למילה מנור

לא נמצאו נרדפות וניגודים לערך מנור

חרוזים למילה מנור

דִינור, נור, צִינור, תַנור, טֵנור, מָגינור, מִינור, מָנור, סִינור, שְנור, גְרוסְוֵנור, גרוסוונור, יִצנור, כִנור, כינור, לִצנור, מַגינור, סִגְנור, סִנור, סימַנור, סינור, סנור, צִנור, צינור, תִנור, שינור, תינור, קוהִינור, יָשָר מִן התַנור, מֵאחורֵי הַתַנור, צינַת צינור, תופֵשׂ כִנור, זיקוקין דִי נור, נְהַר דִי נור

להרחבה ראה:
אור, בור, עבור, חגור, מדור, אזור, בכור, כפתור, אגיטטור, אפיפיור, זרקור, כלור, אדמו"ר, מחסור, פרופסור, עור, ציפור, אפור, מעצור, דרור, כישור, דינוזאור