1. [תנ] שֶטַח ישר שאין בו גבָעות וּבקָעות, אֵזור שָטוּח: וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה (ישעיה מ 4); וּנחֵני בּאֹרַח מִישוֹר (תהילים כז, 11)
2. [עח] (בּגאומטריה) שֶטַח ישר שאינו מקוּמר ואינו מקועָר: המישור בעל שני ממדים
3. [עח] (בהשאלה) תחוּם, שטח, כגון: המישור האישי תחום הפּרָט: הדיון התנהל בשני מישורים, במישור המדיני ובמישור הכלכלי
אנגלית: plateau
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה