1. [תנ] בָּא - בדרך־כלל לאחר ציפִּייה או בסוף מסע וכד', מתקרב: "עֵת הזמיר הגיע" (שיר השירים ב, 12)
2. [תמ] גורם שיבוא, מֵביא: "כֵּן ה'... יגיעֵנוּ למועדים ולרגלים אחרים" (פסחים י, ו)
3. [תנ] גורם שֶיִיגַע: "ובידו רצפה... ויַגַע על-פי" (ישעיה ו, 7-6) (תנו דעתכם להבדל בין
מַגִּיהַּ לבין מַגִּיעַ)
אנגלית: arrive; come
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה