1. [תנ] תשלום לשם הצלה מצרה: אם כֹּפר יוּשַת עליו, ונתן פדיון נפשו (שמות כא, 30-29); ולא תקחו כֹּפר לנפש רֹצח, אשר הוא רשע למוּת (במדבר לה, 31)
2. [עח] תשלום בגין עברה שבוצעה, במקום דין פלילי: הנישום שילם כופר משום שהעלים הכנסות
3. [תמ] סכום שמשלם מי ששורו או בהמה אחרת שלו הרג אדם מישראל למשפחת הנפטר
4. [תנ] תמורה, תחליף: כּפר לצדיק רשע ותחת ישרים בוגד (משלי כא, 18)
5. [עח] תשלום בעקבות סחיטה: הנחטף שילם כופר עבור שחרורו
אנגלית: ransom
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה