1. [תמ] השפלה, בּיזוּי הקודֶש: מגיד שהכוהנים והלויים חייבים על חילולי הקדשים (ילקוט שמעוני במדבר תשנ"ט); בני, לבוראך תנה הילולים: אל תתן את שמו לחילוּלים (מלשון הפיוט)
2. [תמ] ביטול, הפרה, כגון: חילול שבועה (ירושלמי שבועות לג)
3. [תמ] ביטול כהונה, הפיכת כהן ל"חלל", כגון: בניו של כוהן שנשא גרושה: את שחילולָה מחמת עצמה ולא שחילוּלה מחמת אביה (ירושלמי תרומות לז)
4. [תמ] עשייה לחוּלין, פדיון קודשים, החלפת דבר קדוש (כגון פֵרות או מעשר שני) בכסף: דבר הטעון שִירָה טעון חילוּל ושאינו טעון שירה אין טעון חילוּל (ברכות לה)
אנגלית: sacrilege; blasphemy