1. [תנ] עבֵרה, עבֵרה על מצוַות "עָשׂה" או "לא תעשׂה", עוון, מעשׂה שאינו ישר בעיני האלוהים או שאסור לפי ההלכה או המוּסָר: "בחטָאֵינוּ ובעוֹנוֹת אבותינו" (דניאל ט, 16); חֵטא חטאה ירושלים (איכה א, 8)
2. [עח] (בחוק הישראלי) הדרגה הקלה ביותר בהפרת איסור, עבֵרה שהעונש המרבי עליה הוא מאסר לא יותר מחודש או קנס קטן שסכומו נקבע מפעם לפעם בתקנות: הנער קיבל קנס על חֵטא חציית הכביש באור אדום
3. [תנ] אשְמה: "והיה בְך חֵטא" (דברים טו, 9)
5. [תנ] עונש על עבֵרה: "ולא יִשְאוּ עליו חֵטא" (ויקרא כב, 9)
אנגלית: sin; blame; guilt
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה