1. [תמ] קָצֶה דַק כעוקֶץ: נֶקב כחוד של מחט (מדרש רבה בראשית א) 2. [עח] חלק בולט של משהו 3. [עח] ראש סלע חד 4. [עח] קצה הסנטר 5. [עח] קצה קרן 6. [עח] עקב גבוה ודק של נעל אישה: חוד הנעל נקב בחול הרך
1. מכשיר לבדיקת קשוּיות אבן-חן או מחצב 2. קצה פריקה או קצה מגעת של התקן חשמלי (כגון כליא־ברק) 3. (בגאומטריה) נקודה כפולה של עקומה מישורית שבה שני המשיקים מתלכדים
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה