1. [עח] דחיפת דָבר בּחָזקה כּדֵי שיַגיע בִּמהירוּת למקום אַחֵר, הטָלה, השלָכה: הילדים התחרו בִּזריקַת כּדוּר למרחק
2. [תמ] התזה, הַזָאה: זריקַת דם והֶקטֵר חלָבים (תוספתא דמאי ב, ז); פּיגוּל ונותר דבר שאין זריקה מַתַרתו (ירושלמי ערלה ב, יא)
3. [תמ] התזת דם הקָרבָּנות על המִזבֵּחַ: תלמידי חכמים שמלמדין לכוהנים הלכות שחיטה והלכות זריקה (מדרש רבה שיר השירים ג)
אנגלית: throwing
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
![זְרִיקָה<sup>2</sup> [עח]](assets/images.lib/0_07332400_1546881869_230155026.jpg)
טעות \ הערה