הר תלול
1. [תנ] בליטה גבוהָה (יותר משלוש מאות מטר) של פני הקרקע, שנוצרה מהתקמטות קרום הארץ או מפעילות ווּלקנית או מסחיפת האדמה שמסביב: על הר גבוה עָלי לך, מבשרת ציון (ישעיה מ, 9); חיפה נמצאת על הַר הכּרמל
2. [עח] (בהשאלה) מספר או כַּמות עצומים, גוש במסה או בנפח עצומים: הוא עסוק, לפניו הַר של משימות שעליו לבצע
אנגלית: mountain, a lot
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה