1. [יב] הבָאה לִידֵי צמיחה, לידי פּריחה ולבלוּב: "בפרוח רשעים" - אינם יודעים שהַפרָחָתם אינה אלא להשמידם (רש"י תהילים צב 8); לִזכוּת החלוצים נזקפת הַפרָחת השממה
2. [יב] זריקת דבר לאוויר כּדֵי שיעוּף, הטסה, הֶעפה: הַפרָחת העפיפון שימחה את הילד
3. [עח] (בהשאלה) הפָצה (של שמועות וכד'), פּרסוּם בּרבּים: הַפרָחַת שמוּעות היא מעשה של הולכי רכיל (תנו דעתכם להבדל בין הַפְרָחָה לבין הַפְרָכָה)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה