דחייה פירוש

1. [יב] קביעת מועֵד מאוּחר יותר:
החשבון והקביעות והדחיות (רמב"ם); לא אתיר לך עוד דחיות למועד מאוחר יותר
2. [תמ] הבָּעת אי-הַסכָּמה, סֵירוּב, בּיטוּל: בכורין.. שעיקר דחייתן שבת (ירושלמי שבת טז); חברת הביטוח דחתה את הבקשה לביטוח (גם: סירוב)
3. [תמ] הַרחָקה, דחיפה: דחייתו (של השעיר) לצוק (יומא ו, ו)
4. [יב] (בעסקים) העברת בּיצוּעַ התחייבוּת למועד כּלשהוּ בֶּעתיד, דחייה של התחייבות
5. [עח] (ברפואה) תגובה חיסונית על השתלה שנעשתה: מושתל הלב מקבל תרופות למניעה של דחיית השֶתל
אנגלית: deferment, rejection, carry over

***