1. [תנ] הֶתקֵן לסגירה של דלת ולפתיחתו: זאת על-ידי הזָזה של קָנֶה מִבַּעַד לטבּעות;חבּם של קרשים לשם חיבּוּרם יחד: ויעש את הבריח התיכון לבריח בתוך הקרשים (שמות לו, 33), וָאָשִׂים בְּרִיח וּדלָתָים (איוב לח, 10)
3. [עח] לשון המנעוּל המשתרבּבת ונועלת את הדלת: סוגר את הדלת במנעול ובריח
4. [עח] החֵלק הנע בכלי ירייה: החלק הנועל או חוסם את הכדור בבית הבליעה בזמן ירייה
5. [יב] קוטר: והקו הישר הנמשך... מקוטב אל קוטב ועובר על מרכז העולם ייקרא בריח העולם (ספרות ימי הביניים) (תנו דעתכם להבדל בין בְּרִיחַ ובין בָּרִיחַ)
אנגלית: bolt
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה