1. [תנ] מילת יחס שפירושה בתוך, אמצע, הפרדה וכד', כגון: ביני לבינו קיים פער: ויבדל אלֹהים בין האור ובין החֹשך (בראשית א 4); הבונה גדר בינו לבין רשות הרבים (שביעית ג, י)
2. [תמ] גם - לפני שני תנאים שהתוצאה מהם שווה: בין שתרצה; בין כך ובין כך
3. [תנ] פסק זמן, תקופה: "ובין עשׂרת יָמים בכל יַיִן" (נחמיה ה, 18)
4. [תנ] בֵּין...לְ-, בֵּין...וּבֵין... במשמע הבדלה או הבחנה או תיווּך בין שניים: "וִיהִי מבדיל בין מַיִם לָמָיִם" (בראשית א, 6) או לציון שִוויון - כזה כן זה: "אין עִמְךָ לַעְזֹר בין רַב לאין כֹּח" (דברי הימים ב' יד, 10)