1. [תנ] דַיָין, שופֵט הדן לפי תורת אלוהים: עַד הָאֱלֹהִים יָבוֹא דָּבָר שְׁנֵיהֶם (שמות כב 8); : נתתיך אלֹהים לפרעה (שמות ז 1)
2. [תמ] (בקבלה) שם שמסמל את מידת הדין
3. [תנ] כסומך לשמות רבים בהוראת: גוֹדֶל, שֶׂגֶב - בצירופים שונים: נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי (בראשית ל, 8), שפירושו: נפתולים גדולים וקשים מאוד (ראה:
אלוהַ)
אנגלית: judge; attribute of law; lofty
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה