1. [תמ] רחָבה מקורה הצמוּדה לקיר של בּניין וּפתוּחה כּלפֵּי חוּץ - בּעיקָר לגַן: בתים הפתוחין לאכסדרה (תוספתא אוהלות ח, ה); בית שער, אכסדרה ומרפסת, הרי אלו כחצר (מעשרות ג, ו)
2. [יב] (ביהדות) בניין הפתוח לאוויר, שאין לו דפנות מכל צדדיו כּבית. באכסדרה דנו בהלכה בנוגע למחיצותיה, לפִתחה, לצורתה ולאורה (רש"י עירובין צ)
3. שטח מרוצף ליד בניין (בלועזית:
פטיו)
אנגלית: vestibule, patio
בואו להכיר עוד מילים שנכנסו לעברית מיוונית
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה