אכד פירוש

שֵם עיר בארץ שִנעָר. הייתה אחת מארבע עָרֵי המדינה בממלכתו של נמרוד, כאמור בפסוק:
"ותהי רֵאשית ממלכתו בָּבֶל ואֶרֶך ואַכַּד וכַלְנה באֶרֶץ שִנעָר" (בראשית י, 10)(ג0.56) אכּד מופיעה בתלמוּד בשֵם: "בשכר" (יומא י, א) ובמדרש בשם: "נציבין" (בראשית רבה לז, ה). מקומה בין הפּרת והחידקל. בדורות שלאחר המבּוּל שלטה בה שושלת בני המלך סַרגון, והם הביאוה לשׂיא פריחתה, והיא התפשטה גם לאזור הים התיכון. שפת תושביה הייתה אכדית, שׂפה שֵמית הדומה לשאר השׂפות השֵמיות. כתובות בשפה זו מהתקופות העתיקות ביותר נמצאו בכל ארצות הים התיכון

***