1. [תנ] עיגוּל שחור בּמֶרכּז העַיִן: יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ (דברים לב, 10); כי אתה המאיר לאישון בת עין (תלמוד בבלי), ופירושו: בָּבַת העַין, מרכז העַיִן, שבו תלויה הראייה; קרני השמש בהקו מהחלון וניתזו ממנה, זיזיות, חדות ופוצעות את האישון
2. [עח] מָשָל לדָבר יקר בּיותר, בָּבַת העַיִן (ספרותי)
3. [עח] מֶרכָּז, מטרה (בלועזית: בּול): משליך חִצים אל האישון
אנגלית: pupil