אימה פירוש

פַּחַד, בּעָתה, בֶּהָלה, כאמור בפסוק:
"הִנֵה אֵימָתִי לֹא תְבַעתֶךָ" (איוב לג 7) אִמּוּץ [ז'] (ג0.56) גידוּל בן או בת בידי הורים שאינם ההורים הביולוגיים. אין הוכחות לקיום מוסד אימוץ בישׂראל בתקופה המקראית. במקרא אנו מוצאים מקרֶה אחד של אימוץ, שבו מאַמֵּץ מרדכי את אסתר בת דודו לאחר שהתייתמה מהוריה, כאמור בפסוק: "ויהי אוֹמֵן את הדסה...במות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת" (אסתר ב, 7) (אוֹמֵן = מְגַדֵל). מעין אימוץ מוצאים אנו ביעקב כשהעניק לנכדיו אפריים ומנשה זכויות השוות לאלה של בניו: "אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי" (בראשית מח, 5), אך הוא לא גידלם. חז"ל התייחסו לאימוץ כמעשׂה חסד עילאי ואמרו: "כל המגַדֵל יתום בתוך ביתו, מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו" (מגילה יג, א), אך מאידך גיסא נאמר במדרש: "המגדֵל נקרא 'אָב' ולא המוליד" (שמות מה', מו')

***