1.[עח] מעיל (ספרותי): על שׂמלתה פרשה אדרת רקומה
2. [תנ] מן המלבושים העליונים. הייתה אדרת שֵׂער, שהייתה לבושו הפשוט של הרועה ועשויה מעור העז או הכבש (בראשית כה 25), והייתה אדרת שנער - מעיל מאריג יקר, שמוצאו מארם נהריים ואותו לבשו שליטי אשור
3. [תנ] תפארת, הדר, יופי, הוד, חמדה: להיות לגפן אדרתו (יחזקאל יג 8); האדרת והאמונה לחי עולמים (מלשון התפילה)
אנגלית: Cloak; glory
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה